1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר דחתה את בקשת המבקשת להכריזה חייבת מוגבלת באמצעים, ולמעשה על סירובה של ראש ההוצאה לפועל לבטל את ההחלטה בדבר פיזור תיק האיחוד של המבקשת.
2. מהבקשה, מהתצהיר שצורף לה ומהמסמכים שלפניי עולה, כי נגד המבקשת תלויים כ-20 תיקי הוצאה לפועל, וחובותיה מגיעים לסך של כ-330,000 ש"ח. בשנת 1999 הורה ראש ההוצאה לפועל על איחוד כל תיקיה של המבקשת, הכריז עליה חייבת מוגבלת באמצעים, וקבע צו תשלומים חודשי, ככל הנראה על סך של 100 ש"ח. המבקשת הפסיקה לשלם את התשלום החודשי וביום 27.11.06, לאחר שניתנה לה הזדמנות לשלם את חוב הפיגורים והיא לא עשתה כן, הורה ראש ההוצאה לפועל על פיזור תיק האיחוד והותיר את ההגבלות שהוטלו על המבקשת על כנן.
3. ביום 1.2.07 הגישה המבקשת בקשה להכריז עליה חייבת מוגבלת באמצעים "על כל המשתמע מכך", בה הציעה לשלם סך של 200 ש"ח לחודש בגין כל חובותיה, וביקשה כי חלק מהסך האמור יהווה תשלום על חשבון חוב הפיגורים. למעשה, ביקשה המבקשת לבטל ההחלטה בדבר פיזור תיק האיחוד.
ראש ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה בנימוק, כי תיק האיחוד פוזר לאחר שהמבקשת לא קיימה במשך שנים אחר הצווים שניתנו בתיק האיחוד, ולא שילמה את חוב הפיגורים, על אף התראה שניתנה לה שאם לא תעשה כן יפוזר תיק האיחוד. עוד צויין בהחלטה, כי ראש ההוצאה לפועל אינו משמש ערכאת ערעור על החלטה שניתנה בתיק האיחוד, ואין מקום להורות על איחוד תיקיה של המבקשת בשנית מבלי שלפחות ישולם תחילה חוב הפיגורים שנצבר בתיק הקודם. ראש ההוצאה לפועל סברה, כי התנהלותה של המבקשת בעבר, תוך ניצול הליכי ההוצאה לפועל, אינה מצדיקה מחילה על חוב הפיגורים שנצבר, וציינה כי נוכח היקף חובותיה של המבקשת ומצבה המתואר בבקשתה, מן הראוי שתשקול פניה להליכי פשיטת רגל.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
4. בבקשה טוענת המבקשת, כי הפסיקה לשלם את התשלום החודשי לאחר שהפסיקה לקבל קצבת הבטחת הכנסה והיא נותרה ללא אמצעי מחייה בסיסיים. המבקשת אינה מצדיקה את התנהגותה, אך טוענת כי זו נגרמה מתוך מצוקה כלכלית חמורה והעדר ידיעה, כי היה עליה לפנות לראש ההוצאה לפועל מיד עם שינוי הנסיבות. המבקשת אינה מבקשת מחילה על חוב הפיגורים והיא מציעה לשלמו, יחד עם התשלום החודשי, בהתאם ליכולתה המצומצמת, כך שהתשלום החודשי כולו יעמוד על סך של 200 ש"ח.
עוד טוענת המבקשת, כי אין טעם בנקיטת הליכי פשיטת רגל משום שהיא אינה עומדת בדרישות כונס הנכסים הרשמי ולפיכך לא תהא זכאית לצו כינוס. המבקשת מציינת כי אם בקשתה תידחה תעמוד חשופה להליכי גבייה מנושים רבים, לא תוכל לעמוד בתשלום סכום חודשי לכל אחד ואחד מנושיה, והדבר יאלצה ליצור חובות חדשים בלית ברירה.
5. בהחלטה מיום 6.5.07 הוריתי למבקשת לצרף את כל הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגדה כמשיבים לבקשה, אשר יהיו רשאים ליתן תשובה בכתב. מבין כלל המשיבים, תשובה בכתב הוגשה על ידי המשיב 1 (דודו יוסף); המשיבה 2 (עיריית ירושלים), והמשיבה 11 (פלאפון בע"מ) בלבד.
המשיב 1 מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת לא עמדה בתשלום הסך המינימאלי של 100 ש"ח ובכך הפרה את הצו וניצלה את מעמדה כחייבת מוגבלת באמצעים מתוך הנחה שלא ניתן יהיה לפעול נגדה בעיקולים או במאסרים. עוד נטען, כי יש לתמוה על הטענה לפיה לא ידעה שעליה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בטענה של שינוי נסיבות, משום שהינה מיוצגת על ידי עורכת דין מהסיוע המשפטי. המשיב 1 טוען, כי קבלת הבקשה תפגע בתדמיתו של בית המשפט שכן המבקשת לא שילמה במשך שנים את חובה.
המשיבה 2 הודיעה, כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
המשיבה 11 תומכת בהחלטת ראש ההוצאה לפועל וטוענת, כי המבקשת הפרה בצורה בוטה את צו התשלומים שהושת עליה למרות התראות חוזרות ונשנות, ואין כל סיבה שחוטאת תצא נשכרת. על אף האמור, הותירה המשיבה 11 את ההכרעה לשיקולו של בית המשפט.
6. ב"כ הצדדים הסכימו, כי הבקשה תידון ללא צורך בקיום דיון בעל-פה וכי החלטה תינתן על יסוד הבקשה והתשובות שהוגשו.
7. דין הבקשה להידחות. כידוע, ראש ההוצאה לפועל הוא אשר מופקד על הליכי הוצאה לפועל, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיו אלא במקרים נדירים (בר"ע (מחוזי - י-ם) 2026/06
מואיז נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 2006(1) 8459 (2006) והאסמכתאות שם). בצדק קבעה ראש ההוצאה לפועל, כי היא אינה מהווה ערכאת ערעור על ראש ההוצאה לפועל אשר החליט על פיזור תיק האיחוד. המבקשת לא שילמה את התשלום החודשי הנמוך שנקבע לה והפרה את צו התשלומים במשך שנים (החל מחודש יולי 2002). המבקשת אף לא טרחה לשלם דבר על חשבון חוב הפיגורים, על אף התראה שניתנה לה שאם לא תעשה כן יפוזר תיק האיחוד. יוצא, שהמבקשת אינה עומדת בצו התשלומים, אינה משתפת פעולה עם הליכי ההוצאה לפועל, ואינה מציגה אלטרנטיבה חלופית לפירעון חובותיה. אינני מקבל את טענת המבקשת, כי אין טעם בנקיטת הליכי פשיטת רגל ואף אני סבור כי ראוי שהמבקשת תשקול נקיטת הליכים כאמור.
8. על אף האמור, אהיה נכון, לפנים משורת הדין, ליתן למבקשת הזדמנות נוספת להוכחת רצינותה, וזאת בתנאי שתפקיד בקופת ההוצאה לפועל סך של 5,000 ש"ח, שהינו פחות ממחצית חוב הפיגורים בתיק האיחוד (העומד על סך של 12,000 ש"ח, על פי הודעה שהגישה ב"כ המבקשת ביום 10.7.07). היה והסכום האמור יופקד עד ליום 15.8.07 כי אז יאוחדו כל תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגד המבקשת, והמבקשת תשלם לתיק האיחוד סך של 200 ש"ח בכל 1 לחודש, החל מיום 1.9.07 ואילך.
מובהר בזאת למבקשת, כי אם לא תעמוד בתשלום החודשי האמור יפוזר תיק האיחוד מבלי שתישמע ממנה כל טענה בעניין.
9. בכפוף לאמור בסעיף 8 לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, בשל מצבה הכלכלי של המבקשת ומשלא התקיים דיון בבקשה, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.
10.
המזכירות
תשלח העתק פסק הדין לב"כ המבקשת ולב"כ המשיבים 1, 2 ו-11.
ניתנה היום, כ"ה תמוז תשס"ז (11 יולי 2007), בהעדר הצדדים.